פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח׳:ד׳:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח׳:ד׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח׳:ד׳:ג׳ »

4 הלכה: הָאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי בְנִי בְּכוֹר כול׳. רִבִּי לָא הִשְׁוָוה אֶת הַבְּכוֹרָה לָאַחִין. אָמַר לוֹן רִבִּי חַגַּיי. וְלָאו קִרְיָיא הִיא לֹא יוֹכַל לְבַכֵּר. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. הָעֲבוֹדָה שֶׁיָּכוֹל אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. אִי כֵן יְכִיל מִשֵּׁם מַתָּנָה.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח׳:ד׳:ב׳

4 גמ' רבי לא השווה את הבכורה לאחין. כלומר דר' אילא עביד עובדא והשוה את הבכור לאחין ולא סיימוה קמיה דר' חגי ולפיכך הוה מקשי עליה וכדלקמן:

5 אמר לון ר' חגי. והיכי עביד הכי ולא קרא כתיב לא יוכל לבכר וגו' וילפינן מיניה דלא יוכל לעקור את הבכורה מהבכור:

6 העבודה שיכול. הוא ואם עשה דבריו קיימין אלא שאינו רשאי לכתחילה לעשות כן ולעבור על מה שכתוב בתורה ור' אלעזר סתם דבריו ורצה שר' חגי יבין מאליו עובדא היכי הוה וכדחזר והשיב לקמיה:

7 אי כן. אם כן הוא דאמרת בשבועה שיכול הוא ודבריו קיימין:

8 יכול משם מתנה. עכשיו אני מרגיש ומבין בדבר דמשם מתנה הוה עובדא דודאי יכול הוא להשוות את הבכור אם לא אמר משם ירושה אלא משם מתנה ודבריו קיימין כדתנן במתני':

« פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח׳:ד׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח׳:ד׳:ג׳ »